חוץ משחיתות, בשביל מה צריך מאגר ביומטרי?

חבר שואל (מבקר המדינה) כי המתמטיקה לא מסתדרת לו่

Embed

  1. שימוש לא הוגן במידע אינו תופעה נדירה או חדשה
  2. בטכנולוגיה שהייתה קיימת לפני יותר מ-50 שנה, בלשו פקידי ממשל אחרי יוצאי מרוקו כדי ללמוד על השפעת ארועי ואדי סאליב עליהם. קשה לדמיין עד כמה ניתן לבלוש אחרי יוצאי אתיופיה באמצעים הזמינים בעידן הסמרטפון.
    המאגר הביומטרי יחריף בעיות כאלה עוד יותר, ובצורה בלתי הפיכה. האם ניתן לסמוך על כל הממשלות העתידיות, מראשי ממשלות ועד שוטרים, שיימנעו מניצול לרעה של כוח אדיר שכזה?
    גם אם נקבל את דעת מאמיני המאגר שדווקא הפעם זה לא יקרה (ושההדלפה של מרשם האוכלוסין היתה מעידה רב פעמית ורב שנתית שלא תחזור על עצמה), נשאלת השאלה: חוץ משחיתות, למה המאגר הזה טוב? זו לא קנטרנות. זו שאלה מתמטית. כדי לענות עליה, יש צורך בנתון סטטיסי אחד. מעניין למה מסתירים אותו בכזו קנאות
  3. תקציר המאמר: אם התופעה שמנסים למנוע נדירה מדי (למשל 3 מקרים בשנה), למערכת מדוייקת ככל שתהיה יהיה מרווח טעות סטטיסטי שיהפוך אותה יעילה בערך כמו הטלת מטבע (לא צריך מיליארד שקל. 10 אגורות יספיקו). לעומת זאת, אם מנסים למדוד משהו שכיח יותר, כמו למי הצביעו אזרחים בבחירות, האם הם עשויים להגיע להפגנה מסויימת, או כמה כסף יהיו מוכנים לשלם עבור כרטיס טיסה ליעד מסויים, המערכת הופכת להיות יעילה יותר בכמה סדרי גודל. כלומר: ככל שמערכת מנסה לזהות אירועים נדירים יותר, היא תהפוך להיות מושחתת יותר. לכן חשוב לדעת האם יש 3 מקרי הרכשה כפולה בשנה, או שמדובר בסדר גודל של הפגנה גדולה בת"א
  4. נתונים חדשים שופכים אור על הדיון: לכל שימוש מהוגן, המאגר הביומטרי יהיה יעיל כמו הטלת מטבע
  5. 😂מתברר שגם ההערכה הזאת היתה מוגזמת
Like
Share

Share

Facebook
Google+